יום שישי, 19 בנובמבר 2010

ימים של שקט

הנה הם באים ימים של שקט
אחרי הרעש הגדול והנורא
אפשר לנוח קצת על המרפסת
ולאסוף את שברי הסערה

הנה הם באים ימים של שקט
כבר שכחתי איך שהם נראים




חודש, חודשים?
סוג של הדממת מערכות,
הולכת לישון מוקדם, קמה מוקדם, קוראת
נוסעת לעבודה באופניים דרך הפארק, ריח של אקפליטוסים באוויר, אחד הריחות האהובים עלי
אין דרישות
אין הפרעות
שקט, שיש בו סוג של ריק
ריק טוב

קשה לי עם שקט, אף פעם לא הסתדרנו טוב, יחסי אהבה שנאה
גם בתקופה במושב, אהבתי את הרגעים האלה ועם זה היה לי קשה איתם
מוזר, לפעמים מה שהכי רוצים מתגלה גם כקושי
פתאום השקט נעים, מזכיר לילות של שמיים מלאי כוכבים בסיני, המקום הכי אהוב עלי
ונמצא פה בבית

יש עצב, לא אשקר, בא והולך
אבל פתאום רגוע, אין ציפיות ואין דרישות
הרבה לבד, נוסעת לבד על האופניים, יושבת בים, ביפו
עוד ספר, עוד שיחה טובה עם עצמי, בשקט קל לנו יותר להכיר
אני ואת, את ואני
ימים של שקט, טוב להיזכר איך שהם נראים.

תגובה 1:

  1. צריך לאהוב את עצמנו, את הלבד, כדי לבאמת לאהוב את הביחד. מקסים..

    השבמחק