מעצבן אותי

נהיה קשה לכתוב, נהיה קשה לצאת מהבית,
רק להתעצבן לא נהיה קשה-
על מה לא?
יום קשה בעבודה, בית מלוכלך
צלחות בכיור
חוסר קרדיט או פרגון
מס על מלגות לסטודנטים
קילו יותר או פחות
אורז שנשרף...
יאללה מה נהיה איתי,
גזרתי ציפורנים והורדתי את הלק לאות מחאה,ברדקיסטית אמיתית
מנסה להעסיק את עצמי במחשבות על העיקר ולא על התפל
רק שאת העיקר קשה לפעמים למצוא...
אין שוקולד במקרר ולא חלב- למה אני לא קונה חלב לעזאזל?
לא ברור לי כל הנושא הזה
אין לי כוח לצאת, עוד דרינק, עוד פלרטוט, עייפתי מהשטויות
ספר חדש וניסיונות מניעה משימי להתאבד יותר מרגשות אותי
הכל שטויות ,באמת
הפגנה הבאה שתהיה למען זכויות הסטודנטים אני באה, לא סטודנטית,
אבל בחייאת זה מעצבן לא?!