דמיון חופשי

אני חיה את השיר הזה יותר מתמיד עכשיו, תמיד אהבתי אותו.

מצאתי את עצמי בתקופה האחרונה חיה יותר מתמיד, חווה, מתרגשת, עצובה ושמחה, בוכה וצוחקת
נותנת לעצמי להיות מי שאני בלי ביקורת ובלי מעצורים
 מרגישה, שלעתים בעיצומו של תהליך יוצא יותר להסתכל קדימה, לעבר המטרה
 פחות להתייחס לשינויים או למה שקורה בדרך, פחות לחוות.
אני מנסה לחוות כל רגע בחיים שלי, בעיקר בגלל שלאחרונה ראיתי גם בכמה קלות אפשר לאבד אותם.
התהליך הזה שחלק מפחדים ללכת בו, ההכרות עם עצמך, עם כל מה שכרוך בכך, הוא לא קל
אני בחרתי בו.
התקופה האחרונה הראתה לי בדרכה האכזרית כמה קל לאבד הכל,
הכאב שמכה בלי יכולת להבין או לשלוט מהצד, לראות אדם אהוב קמל למולך
 פרידות, דבר שמעולם לא הצטיינתי בו, גורמות לי להסתכל על החיים אחרת,
לשמוח על המסלול שבחרתי.
בין העצב יש גם שמחה, רגעים יפים- רגעי דמיון חופשי,
בהם אני מרשה לעצמי לקחת אותם ולהפוך אותם למציאות קיימת.
תקופה לא קלה אבל מלמדת, גורמת לי להרגיש שההכרות הזאת עם מי ומה שאני
הופכת אותי לאדם שלם יותר עם עצמו ועם הסביבה.
פעם ראשונה בחורף שאין לי רצון להיעלם עד הקיץ,
הריחות והסערות האלה ממחישות לי בצורה הכי טבעית שגם זה חלק מתהליך, כמו שלי.