אני אוהבת את תקופות החגים, כל חג לא משנה מה-
העיקר שקיימת בתוכו האפשרות להתבטל וללכת לים, אלו פרמטרים חשובים שאי אפשר לוותר עליהם לדעתי.
החל מיום רביעי ועד להיום בעצם העסקתי את עצמי בלא כלום, זה היה נהדר.
פעם הייתי ממש פעילה, מאז שהתחלתי לעבוד בתפקיד הנוכחי, שכולל בתוכו יתרונות נהדרים אבל גם את העובדה שצריך להיות זמין, כל הזמן, גם בחופשים חגים ומועדי ישראל.
היום לדוגמא- קמתי ב12, אחרי 12 שעות שינה, שזה לפי דעתי סימן לזה שאני מאוד רוצה לחזור להיות מתבגרת, להתלונן על זה שאף אחד לא מבין אותי ולשנוא את ההורים שלי, לא כולל את אלמנט החצ'קונים על הפנים.
החלטתי שזאת הזדמנות נהדרת להתחיל לעשות משהו שלא עשיתי הרבה זמן-
לראות טלוויזיה, כיאה למתבטלת אמיתית וגם לצאת ולשתות... בלי להיות בלחץ של "מחר צריך לקום לעבודה"
אפילו התחלתי לראות מחוברים, אני חייבת להודות שאחרי נדנודים מחברים הבנתי שמדובר בקונספט ציני ואמיתי, הגדרתי לעצמי מטרה של חמישה פרקים בכל יום.
אני עדיין מתעסקת בשאלה איזה מהנשים יותר ממורמרת, והאם ככה אני אראה בעוד כמה שנים?... די מדכא.
היום הלכתי לביקור השבועי אצל סבתא שלי, שתינו קפה קר, עישנו מלא סיגריות, היא התלוננה שהחיים נוראיים, שהיא שונאת את כולם, שום דבר מיוחד למעשה...
בדרך חשבתי לעצמי מה כדאי לעשות הלאה, כמה טלפונים העלו את התשובה שבשעות הקרובות זה יהיה כלום, זה טוב, די התרגלתי לרעיון.
אני מנסה לאלף את שימי - הגורה החדשה שלי שבתמונה,
עד לפני כמה ימים חשבנו שהיא זכר בכלל, החלטתי להשאיר לה את השם כי אני מאמינה בשוויון זכויות אמיתי.
היא נראית לי בעלת פוטנציאל להיות גורה מחוננת!
בוויכוח שעלה עם חברה טובה, היא טענה שאי אפשר לחנך חתולים, אני טענתי שהכל אפשרי,
זה מוטו שאימצתי ישירות מבית היוצר של של המ"פ בגבעתי, הוא גם טען שאין כזה דבר לא, זה רק כן במסווה מתוחכם, אדם יקר.
אני מבלה יותר ויותר עם עצמי, השותף בחופש, רוב החברים בחו"ל ומ' במילואים, חייבת ללמוד להיות לבד עם עצמי, אני שונאת להיות לבד כי אני משתעממת ממש מהר ואז מתחילות לי כל מיני מחשבות אבדניות
בגלל זה אני פה כותבת לכם כל מיני שטויות ומצפה שאתם תקשיבו לי.
בכל מקרה, החלטתי שלהיות לבד זה נהדר, זמן מצוין להעלות עוד פוסט, לסיים את הספר שלי שכבר חודש יושב ומחכה שאסיים לקרוא את הפרק האחרון, אאלף את שימי להיות גורת סופר על,
אנקה את הבית (בתקווה מתישהו שתהיה לי מוזה למטלה הבזויה הזאת) וארגיש שניצלתי את הזמן בצורה הכי אפקטיבית.
בינתיים ועד לירידה המתוכננת לחצי האי, אני אאחל לכם המשך בטלה נעימה,
וחג שמח :)
העיקר שקיימת בתוכו האפשרות להתבטל וללכת לים, אלו פרמטרים חשובים שאי אפשר לוותר עליהם לדעתי.
החל מיום רביעי ועד להיום בעצם העסקתי את עצמי בלא כלום, זה היה נהדר.
פעם הייתי ממש פעילה, מאז שהתחלתי לעבוד בתפקיד הנוכחי, שכולל בתוכו יתרונות נהדרים אבל גם את העובדה שצריך להיות זמין, כל הזמן, גם בחופשים חגים ומועדי ישראל.
היום לדוגמא- קמתי ב12, אחרי 12 שעות שינה, שזה לפי דעתי סימן לזה שאני מאוד רוצה לחזור להיות מתבגרת, להתלונן על זה שאף אחד לא מבין אותי ולשנוא את ההורים שלי, לא כולל את אלמנט החצ'קונים על הפנים.
החלטתי שזאת הזדמנות נהדרת להתחיל לעשות משהו שלא עשיתי הרבה זמן-
לראות טלוויזיה, כיאה למתבטלת אמיתית וגם לצאת ולשתות... בלי להיות בלחץ של "מחר צריך לקום לעבודה"
אפילו התחלתי לראות מחוברים, אני חייבת להודות שאחרי נדנודים מחברים הבנתי שמדובר בקונספט ציני ואמיתי, הגדרתי לעצמי מטרה של חמישה פרקים בכל יום.
אני עדיין מתעסקת בשאלה איזה מהנשים יותר ממורמרת, והאם ככה אני אראה בעוד כמה שנים?... די מדכא.
היום הלכתי לביקור השבועי אצל סבתא שלי, שתינו קפה קר, עישנו מלא סיגריות, היא התלוננה שהחיים נוראיים, שהיא שונאת את כולם, שום דבר מיוחד למעשה...
בדרך חשבתי לעצמי מה כדאי לעשות הלאה, כמה טלפונים העלו את התשובה שבשעות הקרובות זה יהיה כלום, זה טוב, די התרגלתי לרעיון.
אני מנסה לאלף את שימי - הגורה החדשה שלי שבתמונה,
עד לפני כמה ימים חשבנו שהיא זכר בכלל, החלטתי להשאיר לה את השם כי אני מאמינה בשוויון זכויות אמיתי.
היא נראית לי בעלת פוטנציאל להיות גורה מחוננת!
בוויכוח שעלה עם חברה טובה, היא טענה שאי אפשר לחנך חתולים, אני טענתי שהכל אפשרי,
זה מוטו שאימצתי ישירות מבית היוצר של של המ"פ בגבעתי, הוא גם טען שאין כזה דבר לא, זה רק כן במסווה מתוחכם, אדם יקר.
אני מבלה יותר ויותר עם עצמי, השותף בחופש, רוב החברים בחו"ל ומ' במילואים, חייבת ללמוד להיות לבד עם עצמי, אני שונאת להיות לבד כי אני משתעממת ממש מהר ואז מתחילות לי כל מיני מחשבות אבדניות
בגלל זה אני פה כותבת לכם כל מיני שטויות ומצפה שאתם תקשיבו לי.
בכל מקרה, החלטתי שלהיות לבד זה נהדר, זמן מצוין להעלות עוד פוסט, לסיים את הספר שלי שכבר חודש יושב ומחכה שאסיים לקרוא את הפרק האחרון, אאלף את שימי להיות גורת סופר על,
אנקה את הבית (בתקווה מתישהו שתהיה לי מוזה למטלה הבזויה הזאת) וארגיש שניצלתי את הזמן בצורה הכי אפקטיבית.
בינתיים ועד לירידה המתוכננת לחצי האי, אני אאחל לכם המשך בטלה נעימה,
וחג שמח :)