חיה בסרט Amelie

קר, קר בחוץ ולפעמים גם בפנים.

תליתי כביסה שלא תתייבש, לפחות היא נקייה, מה שאי אפשר להגיד עלי.

ירד עליה גשם אמרת

"לא אכפת לי שתייבש בשני, יותר נוח לי"

נתקעתי על שיר מהפסקול של אמילי:

למה?

למה לכל דבר חייבת להיות סיבה, למה

אמילי,שוב רואה את הסרט ושוב

כל פעם בא לי להיכנס פנימה, להכניס רגל לתוך המסך ואז את השנייה, להכיר אותך, ללמוד אותך

לנסוע איתך על אופניים בפריז, לעולל תעלולים, להיות שחור לבן ואז בצבע

לחבר בין אנשים, להחזיר לרעים, לשמח את הטובים

מ-צ-י-א-ו-ת

הדמיון שלי חוצה גבולות, יותר מידי בדידות בגיל ילדות פסיק נקודה

מילים מתוך השיר-

It’s hard but you know it’s worth the fight
Cause you know you’ve got the truth on your side
When the accusations fly, hold tight
Don’t be afraid of what they’ll say
Who cares what cowards think, anyway
They will understand one day, one day

אצלך בפגישה השבועית.

הגיע הזמן ואין מה לפחד, ממקום חזק יותר אפשר עכשיו להתמודד

"את הנעשה אין להשיב"

שחור, אפור, לבן של עננים

למי יש כוח לעורר את העבר

לטפל בצלקות שהתרגלתי אליהם כמו לקעקוע חדש

לי אין קעקועים, יש לי מספיק משלי מבפנים

it's hard, hard not to sit on your hands
And bury your head in the sand
Hard not to make other plans
And claim that you’ve done all you can all along
And life must go on

הגיע הזמן?

כותרות העיתון של היום ישכחו כבר מחר

לא אצלי, זוכרת הכול גם את מה שרציתי לשכוח

קוראת לה-

אמילי! חכי לי! אני באה, עולה על האופניים הסגולות שלי לדהור איתך לאן שתגידי, שחור לבן צבוע

רק תגידי לאן

בפריז לא הייתי, אני צריכה לנסוע לשם לחפש אותה.

עוד הפרעה, אחת שתיים שלוש, בדיקה!

כולן נוכחות? יפה

נא להתפקד!

אפשר להמשיך הלאה?

כי סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
כשהסרט נגמר החיים מתחילים,
הצלילים מתחילים כשאין כבר מלים.
כשנגמור את הצליל אז נתחיל צליל אחר.
כשנגמור את השיר אז נתחיל לדבר.
סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
- טוב יותר? רע יותר?
- לא יודעת מה יותר.
משהו אחר.